Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 24a
תַּמָּן תַּנִּינָן. הָרוֹחֵץ בִּמְעָרָה וּבְמֵי טִיבֵרְיָא מִסְתַּפֵּג אֲפִילוּ בְעֶשֶׂר לוּנְטִיּוֹת וְלֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. 24a מַה יַעֲבִיד הָדֵין סַבּוֹרָא דְלָא יְלִיף וְלָא שִׁימֵּשׁ. וְהָדָא מַתְנִיתָא קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא הִתִּירוּ הֲבָאַת לוּנְטִיּוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי זְעִירָה רַב יִהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. רִבִּי הִתִּיר לוּנְטִיָאוֹת. תַּנֵּי. אֵין מִשְׁתַטְּפְין לֹא בַחַמִּין וְלֹא בַצּוֹנִין. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. וְדָא מַתְנִיתָא קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא הִתִּירוּ חֲכָמִים חַמֵּי טִיבֵּרִיָּא. דְּתַנֵּי הָרוֹחֵץ בְּחַמֵּי טִיבֵּרִיָּא הוּא מְזַלֵּף עַל עַצְמוֹ. אֲבָל אֲחֵרִים לֹא יִזַלְּפוּ לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן מְנַסְּיָא אוֹמֵר. אַף הוּא לֹא יְזַלֵּף עַל עַצְמוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְרַבֶּה אֶת הַהֲבָל וּמְכַבֵּד אֶת הַקַּרְקַע.
Traduction
Mais on a enseigné plus loin (22, 5): celui qui se baigne dans une eau de citerne, ou dans les thermes de Tibériade, peut s’essuyer avec 10 serviettes, à condition de ne pas les rapporter à la main le samedi (Comment donc dit-on que c’est permis)? Que vient faire ici cet élève, dit Samuel, qui après avoir appris la Mishna n’a pas servi d’autres docteurs en poursuivant ses études; or, cet enseignement qui défend d’apporter le linge est antérieur au moment où cet acte a été permis. De même, R. Jérémie, R. Zeira et R. Juda au nom de Samuel disent que Rabbi l’a permis. On a enseigné: il n’est pas permis de se faire des lotions le samedi, ni d’eau chaude de la veille, ni de froide. Cette défense, dit R. Juda b. Pazi, est antérieure à l’époque où les sages ont permis d’entrer le samedi aux termes de Tibériade, puisqu’il est dit: lorsqu’on se baigne dans ces thermes on peut s’asperger soi-même, non pour les soins d’autrui; R. Simon b. Manassié défend aussi de s’asperger soi-même, de crainte de répandre la vapeur en la rejetant, ou de balayer le sol par le jet d’eau.
Pnei Moshe non traduit
שמואל אמר. על זה שאמר דר' חנניא בן עקביא התיר הבאת לונטיות:
מה יעביד הדין סבורא. מה יעשה זה שאומר מן הסברא דלא יליף:
ולא שימש חכמים דא''כ והדא מתני' קודם עד שלא התירו הבאת לונטיות נשנית בתמיה והרי אם ר' חנניא בן עקביא התיר שהיה קודם רבי שהוא בנו של עקביא בר מהללאל והאיך סתם לה רבי במתניתין לאיסור:
רבי התיר לונטיות. אחר ששנה במתניתין לאיסור חזר בו והתיר דיחידאה הוא כדאמרינן התם דכבן חכינאי מתני לה:
תני. בתוס' פרק ד':
אין משתטפין. כל גופו:
והא מתניתא. דהתוספתא קודם עד שלא התירו להן חכמים חמי טבריא נשנית כדאמרי' לעיל דמתחלה אסרו להן את הכל וחזרו והתירו להן מי מערה וחמי טבריא:
דתני. וכן תנינן בברייתא הרוחץ במי טבריא וכו' לפי שהתירו להן:
אבל אחרים לא יזלפו לו את המים מפני שהן מרבים לזלף עליו ויבא לידי זיעה ואותה לא התירו:
מפני שהוא מרבה את ההבל. עליו ויבא לידי זיעה ומכבד את הקרקע כלומר שמתוך שהיא מרבה לזלף במים יבא לכבד את הקרקע:
רִבִּי אָחָא בַּר יִצְחָק עָאַל מִיסְחֵי עִם בָּא בַּר מָמָל בִּטְרֵיס בר יטסס. חֲמַא חַד בַּר נַשׁ מַזְלִיף עַל גַּרְמֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. כָּזֶה אָסוּר בַּשַּׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְרַבֶּה אֶת הַהֲבָל וּמְכַבֵּד אֶת הַקַּרְקַע. רִבִּי אַבָּהוּ. חוֹרֵנִין מְזַלְּפִין וּנְפַל עֲלוֹי. וְהוּא אָמַר. וְהָא רִבִּי לְווָנְטִי עָאַל מִיסְחֵי עִם רִבִּי יוֹנָה. חֲמַא חַד בַּר נַשׁ מַזְלִיף עַל גַּרְמֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. לֵית אֲנָן צְרִיכִין חָשְׁשִׁין לִיחִידַייָא.
Traduction
R. Aha b. Isaac étant allé se baigner avec R. Aba b. Mamal, au bain de Taris b. Yotsass, il vit quelqu’un s’asperger lui-même et lui dit que cet acte est interdit de cette façon le samedi, de crainte de répandre la vapeur ou de balayer le sol. Au contraire, selon R. Abahou, le fait se passe ainsi: comme d’autres s’étaient aspergés, R. Aba reçut de l’eau par ricochet; et R. Aha lui ayant observé que c’est interdit, R. Aba répliqua par l’exemple de Lewanti, qui ne s’y opposa pas lorsqu’il se rendit au bain avec R. Yona et vit quelqu’un s’asperger soi-même. -C’est que, ajoute-t-il, nous n’avons pas besoin de tenir compte de l’interdit, formant l’avis isolé de R. Simon b. Manassié
Pnei Moshe non traduit
עאל מיסחי וכו' בטריס בר יטסס. נכנס לרחוץ עם ר' בא במרחץ של טריס בר יטסס וראה לאחד שהוא מזלף ומרבה במים על עצמו ואמר כזה אסור לעשות בשבת:
ר' אבהו חורנין וכו'. היה נוהג שהיה אומר לאחרים שיזלפו והמים נופלין עליו והיה ר' אבוה אומר להרואין שלא יהיה קשה בעיניהם מן האי דתני לעיל אבל אחרים לא מזלפו לו אבל הא ר' לוונטי נכנס לרחוץ עם ר' יונה וראה אחד שהיה מזלף על עצמן ולא הניח לאחרים שיזלפו עליו וא''ל לית אנן צריכין חששין ליחידאה דהאי ת''ק דהברייתא יחידאה היא אלא דגם אחרים מזלפין עליו:
רִבִּי יִצְחָק רוֹבָא עָאַל מִיסְחֵי עִם רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. מָהוּ מִיתֵּן צְלוֹחִיתָא גַּוְא עֲגַלְתָא. אֲמַר לֵיהּ. הָכָא גַו נַטְלָא הִיא נַעֲשֵׂית כִּכְלִי שֵׁינִי.
Traduction
. R. Isaac le grand s‘était rendu au bain de Tibériade avec Rav, qui lui demanda: peut-on mettre un flacon d’huile dans la cavité d’eau chaude pour l’attiédir là? On procédera ainsi, fut-il répondu, on mettra de l’eau chaude dans un autre récipient, qui étant chaud au 2e degré, pourra recevoir ledit flacon.
Pnei Moshe non traduit
צלוחיתא גו עגלתא. אם מותר ליתן צלוחית של שמן לתוך כלי עגולה שמליאה מים חמין כדי לפשר את השמן וא''ל הבא מים ממנה גו נטלא אחת ונעשית ככלי שני ומותר:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שׁוֹאֲלִין הִילְכוֹת הַמֶּרְחָץ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וְהִילְכוֹת בֵּית הַכִּסֵּא בְּבֵית הַכִּסֵּא. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר עָאַל מִיסְחֵי עִם רִבִּי מֵאִיר. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ לְקַנֵּחַ. אָמַר לֵיהּ. אָסוּר. מַהוּ לְהַדִּיחַ. אָמַר לֵיהּ. אָסוּר. וְלֹא כֵן שְׁמוּאֵל שָׁאֵיל לְרַב. מָהוּ לַעֲנוֹת אָמֵן בְּמָקוֹם מְטונָּף. וְהוּא אָמַר. אָסוּר. וְאָסוּר דְּאָֽמְרִית לָךְ אָסוּר. אַשְׁכָּח תָּנָּא תַנֵּי. אֵין שׁוֹאֲלִין הִילְכוֹת הַמֶּרְחָץ בַּמֶּרְחָץ וְהִילְכוֹת הַכִּסֵּא בְּבֵית הַכִּסֵּא.
Traduction
R. Jacob b. Idi au nom de R. Josué b. Levi dit (155)Jér., (Avoda Zara 3, 4) ( 42d).: au bain, on peut s’occuper des règles qui le concernent, comme au cabinet d’aisance il est permis de traiter des sujets qui s’y rapportent. Ainsi, R. Simon b. Eléazar s’étant rendu au bain avec R. Meir, il lui demanda s’il est permis de s’essuyer? Non, fut-il répondu. Peut-on s’asperger d’eau? -Non. Il paraît au contraire interdit de traiter là ces sujets, puisque Samuel ayant demandé à Rav s’il est permis de répondre Amen sur une prière dans un endroit malpropre, il répondit que c’est défendu, en ajoutant qu’il ne devrait même pas prononcer là cet interdit pouvant servir de règle. On trouve en effet enseigné (selon Rav) qu’il est défendu aux dits endroits de s’occuper même des prescriptions qui y sont relatives.
Pnei Moshe non traduit
שואלין הלכות המרחץ בבית המרחץ. אע''ג דאסור בדברי תורה ואפי' להרהר בהלכות המרחץ שרי כהדא וכו' בשבת לאחר שהתירו חמי טבריא ושאל מהו לקנח עצמו ממי רחיצה בסדין וא''ל אסור משום סחיטה מהו להדיח את הקרקע וא''ל אסור משום אשווי גומות אלמא דשואלין בהלכות המרחץ בבית המרחץ:
ולא כן וכו'. ואמר לו אסור והאי אסור דאמרית לך נמי אסור הוא דאין משיבין בבית המרחץ מיהו אנא דאמרי לך אסור משום דלאפרושי מאיסורא מותר וקשיא להא דהשיב ר' מאיר במרחץ אע''ג דהתם נמי לאפרושי מאיסורא הוה מ''מ היה לו להשיב נמי כן בשאלה הראשונה אסור ואסור דאמרית לך אסור ושוב לא היה שואלו שאלה שנייה ומעצמו היה נמנע מלהדיח מאחר שנסתפק לו זה:
אשכח תנאי. כלומר דמשני דאשכחן תנאי פליגי בה דתני חדא אין שותלין ואידך בהאי ברייתא דתני ריב''ל דשואלין ור''מ כהאי תנא דריב''ל ס''ל:
אִם בְּיוֹם טוֹב כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב כול'. חַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב וְכֵן חַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לַשַּׁבָּת. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. מַרְחִיץ בָּהֶן פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. וְחָרָנָה אָמַר. מַרְחִיץ בָּהֶן כָּל גּוּפוֹ אֵיבָרִים אֵיבָרִים. וְלָא יָֽדְעִין מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְתַנֵּי שְׁמוּאֵל. מַרְחִיץ בָּהֶן פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. הֲוֵי רַב דּוּ אָמַר. מַרְחִיץ בָּהֶן כָּל גּוּפוֹ אֵיבָרִים אֵיבָרִים.
Traduction
Au jour de fête, est-il dit, elle sera sujette aux règles de ce jour''. Ainsi, pour l’eau chauffée au jour de fête (156)(Betsa 2, 5) ( 61c)., ou pour celle que l’on a le samedi et qui a été chauffée la veille, il y a divergence d’avis entre Rav et Samuel: l’un permet d’y laver seulement la figure, les mains et les pieds; l’autre permet d’y laver successivement toutes les parties du corps. On ne savait auquel des 2 docteurs attribuer chacun de ces avis; mais de ce qu’il est dit que Samuel permet seulement de laver le visage, les mains et les pieds, on en conclut aisément que l’avis contraire a été professé par Rav.
Pnei Moshe non traduit
אם ביו''ט וכו'. ומייתי עלה הא דאיתמר פלוגתא דאמוראי באיסר רחיצה בי''ט מאי הוא:
מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו. אבל לא כל גופו ואפי' אברים אברים כדתנן במתני'. ואחרינא אמר דמרחיץ הוא כל גופו אברים אברים ובלבד שלא ירחיץ כל גופו בבת אחת והאי רחיצה דתנינן במתני' דאסור ביו''ט:
ולא ידעין. מי משניהם אמר כך וחבירו אמר כך אלא מן מה דאשכחן בהדיא דתני שמואל מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו הוי דרב הוא דאמר כל גופו אברים אברים:
חַד פִילוֹסוֹפִיוֹס שָׁאַל לְבַר קַפָּרָא. אַבְלָּט שָׁאַל לְלֵוִי סָרִיסָא. מוּתָּר לִשְׁתּוֹת וְאָסוּר לִרְחוֹץ. אָמַר לֵיהּ. אִם תִּרְאֶה סָרִיס מְחַבֵּק עִם אִשְׁתְּךָ שֶׁמָּא אֵין רַע לָךְ. אָמַר לֵיהּ אִין. אָמַר לֵיהּ. וּמָכִי הוּא לָהּ כְּלוּם. אָמַר לֵיהּ. שֶׁלֹּא תִתְפָּרֵץ. אָמַר לֵיהּ. וְהָכָא שֶׁלֹּא יִתְפָּֽרְצוּ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי. לָזֶה דָּחִיתָה בְּקָנֶה. לָנוּ מָה אַתְּ מֵשִׁיב. אָמַר לוֹ. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֣ל לְכָל נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֭וֹ יֵֽעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם:
Traduction
Un philosophe incrédule, demanda un jour à Bar-Kappara, ainsi qu’Ablat à Levi Sarisa, comment se fait-il qu’il soit permis de boire de cette eau chauffée le jour de fête, non de s’y baigner? -Si tu vois même un eunuque, répondit-il, embrasser ta femme, cela te déplaît aussi; et quoiqu’il ne puisse pas la déshonorer réellement, cet abandon est blâmable, dans la crainte que la femme s’adonne à la débauche; de même ici au jour de fête, on a interdit de se baigner dans ladite eau chaude de crainte d’abus. Dès qu’Ablat fut sorti, ses disciples lui dirent: Maître, tu as repoussé cet homme avec un bâton (sans façon); que nous répondras-tu à nous? J’invoquerai pour vous, répondit-il, le verset disant (Ex 12, 16): C’est seulement ce qui servira à la nourriture de toute personne, que l’on pourra faire en ce jour pour vous (non le bain).
Pnei Moshe non traduit
חד פילוסופיוס שאל לבר קפרא ואבלט ג''כ פליסופיוס חבירו של שמואל בחכמות שאל ג''כ זה ללוי סריסא. כך היה שמו על הא דאמרו חכמים אסורין ברחיצה ומותרין בשתיה מותר הוא לשתות ואסור הוא לרחוץ בתמיה ואם מותר הוא הכל מותר והשיב לו דרך משל אם תראה סריס אחד מחבק הוא עם אשתך שמא אינו רע בעיניך והשיב לו הן וא''ל ולמה וכי מכי הוא לה כלום הלא סריס הוא ומה מחסיר הוא לה וא''ל אעפ''כ כדי שלא תתפרץ באיסור ותעשה כן עם אחר וא''ל אף הכא נמי כן שחששו חכמים כדי שלא יתפרצו ויבאו להקל באיסור יום טוב ולפיכך אסרו להן המותר:
והלא כבר נאמר אך וגו'. ושתיה בכלל אכילה היא ואותה דוקא התירה התורה שהיא שוה לכל נפש אבל לא רחיצה. וגרסי' להא לקמן בפ''ב דביצה בהלכה ה':
Shabbath
Daf 24b
משנה: הַמֵּיחַם שֶׁפִּינָּהוּ לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם צוֹנִין בִּשְׁבִיל שֶׁייֵחַמּוּ אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ וּלְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן.
Traduction
Dans une marmite d’eau chaude, même enlevée du feu, on ne doit pas (ce jour) mettre de l’eau froide pour qu’elle chauffe par contact; mais on peut en jeter dans la marmite, ou dans un verre de cette eau, assez pour l’attiédir.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מיחם. הוא קומקום או יורה של נחשת שמרתיחין בו מים ע''ג האש:
שפינהו. לישנא דפינהו משמע דעל המיחם קאי והכי מיתפרשא שפינה המיחם מעל האש ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים צוננין מועטין בשביל שיחמו דאע''ג שפינהו מעל האש מ''מ הואיל וכלי ראשון הוא מבשל:
אבל נותן הוא לתוכו כדי להפשירן. כלומר שנותן בו מים צוננין מרובין שיעשו הכל פושרין ומיהו לא תידוק מינה הא מיחם שפינה ממנו המים לא יתן לתוכו מים צוננין כל עיקר דהא ליתא אלא דבזה נמי הדין הוא שלא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחמו אבל נותן לתוכו מים צוננין מרובים כדי להפשירן ואע''ג דכשפינה ממנו המים ונותן לתוכו מים צוננים מרובים מצרף הוא את המיחם שמחזיקו כדרך הצוננין שמחזיקין את כלי המתכות חם משום דלא מתכוין לכך וקי''ל כר''ש דדבר שאין מתכוין מותר:
ולתוך הכיס. מסידור הלשון דנקט בתרווייהו כדי להפשירן משמע דאף לתוך הכיס שיש בו מים חמין צריך שיתן לתוכו צוננין מרובין שיהא בהן שיעור כדי להפשירן וא''כ קסבר האי תנא דכלי שני נמי מבשל הוא ולא קי''ל כוותיה בהא אלא דנקטינן כלי שני אינו מבשל:
הלכה: מֵיחַם שֶׁפִּינָּהוּ לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנִין כול'. רִבִּי בָּא בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא. רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְתוֹךְ הַכּוֹס. הָא לְתוֹכוֹ לֹא. אָמַר רִבִּי מָנָא. קַשִּׁייֵתָהּ קוֹמֵי רִבִּי בָּא. לֹא תָנֵּי רִבִּי יוֹחָנָן עַל סוֹפָא לֹא תָנֵּי עַל רֵישָׁא. בִּשְׁבִיל שֶׁייֵחַמּוּ. הָא לְהַפְשִׁירָן לֹא. אָתָא רִבִּי בָּא בַּר כַּהֲנָא רִבִּי חִייָא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רִבִּי. אִם לְחַמְמָן אָסוּר. אִם לְהַפְשִׁירָן מוּתָּר.
Traduction
R. Aba, petit fils de R. Hiya, dit au nom de R. Yohanan, il n’est permis d’attiédir ainsi de l’eau froide qu’en la mettant dans un verre d’eau chaude, non dans la marmite même où elle bouillait. Mais, objecta R. Mena en présence de R. Aba, cet avis de R. Yohanan ne saurait se rapporter ni à la fin de la Mishna, ni au commencement, puisqu’en second lieu elle dit qu’ ''on peut en jeter dans la marmite'', et au commencement elle interdit seulement d’en mettre ''pour qu’elle chauffe par contact'', non pour l’attiédir? En effet, dit R. Aba b. Cahana, ou R. Hiya b. Ashé au nom de Rav: il est interdit de mettre de l’eau froide dans la marmite pour la réchauffer; mais, si c’est seulement pour l’attiédir, c’est permis.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' בא וכו' בשם ר' יוחנן לא שנו אלא לתוך הכוס. כלומר דר''י לא גריס במתני' לתוכו ולתוך הכוס אלא דלא שנו במתני'. לתוכו ולתוך הכיס הוא דמותר ליתן דכלי שני היא הא לתוכו לא. ומקשה ר' מנא עלה דנהי דר' יוחנן לא תני על סיפא כלומר דלא גריס לתוכו בסיפא אבל נותן הוא וכו' וכי לא תני נמי על רישא בשביל שיחמו דמשמע דוקא בשביל שיחמו והיינו מים צוננין מועטין הוא דאסור הא להפשירן כגון שנותן בו מים מרובין לא אסרו וא''כ היינו הך דע''כ דש''מ דנותן אף לתוכו מים מרובין להפשירן:
אתא ר' בא בר כהנא וכו'. כלומר וכן כי אתא ר' בא בר כהנא אמר בהדיא כך בשם רבי אם לחממן הוא דאסור לתוכו אם להפשירן שנותן לתוכו מים מרובים מותר:
תַּנֵּי. נוֹתְנִין חַמִּין לְתוֹךְ צוֹנִין אֲבָל לֹא צוֹנִין לְתוֹךְ חַמִּין. כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. בֵּין חַמִּין לְתוֹךְ צוֹנִין בֵּין צוֹנִין לְתוֹךְ חַמִּין מוּתָּר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִין. בְּכּוֹס. אֲבָל בְּאַמְבַּטֵּי חַמִּין לְתוֹךְ צוֹנִין מוּתָּר וְצוֹנִין לְתוֹךְ חַמִּין אָסוּר. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אַתְיָא דְּרַב כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹסֵר. מְמַלֵּא הוּא אָדָם חָבִית שֶׁלְּמַיִם וְנוֹתְנָהּ כְּנֶגֶד הַמְדוּרָה. לֹא בִשְׁבִיל שֵׁתֵּיחַם אֶלָּא בִשְׁבִיל שֶׁתָּפִיג צִינָּתָהּ. יוֹרֵד הוּא אָדָם וְטוֹבֵל בְּצוֹנִין וְעוֹלֶה וּמִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְדוּרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. יְאוּת אָמַר רִבִּי מֵאִיר. וּמַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. ייֶבָא כַּיי דָּמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. מוּתָּר לְהַפְשִׁיר בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת. וְאָסוּר לְהַפְשִׁיר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת. וַאֲפִילוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת עַד אֵיכָן. רִבִּי יוּדָה בַּר פַּזִי רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. עַד שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן יָדוֹ לְתוֹכוֹ וְהִיא נִכְוִית.
Traduction
On a enseigné; il est permis de mettre de l’eau chaude dans la froide, non à l’inverse, selon l’école de Shammaï; mais celle de Hillel permet l’un et l’autre. Toutefois, il s’agit seulement d’un verre à boire (d’une petite quantité); mais, dans un grand bassin, il n’est permis que de joindre de l’eau chaude à celle qui est froide, non à l’inverse; R. Simon b. Manassié le permet. Donc, Rav qui autorise le mélange se conforme à ce dernier avis. R. Yohanan au contraire se conforme à l’avis de R. Yohanan b. Nouri, qui enseigne: l’homme peut remplir un tonneau d’eau et l’exposer le samedi à la chaleur du foyer; ce n’est pas qu’il chauffera ainsi, mais il s’attiédira. De même, l’homme peut descendre dans l’eau froide, s’y baigner, puis monter et se réchauffer devant le foyer; tel est l’avis de R. Meir, tandis que les autres sages l’interdisent. On comprend l’avis de R. Meir, qui permet cet acte; mais pourquoi les autres sages l’interdisent-ils? C’est conforme à ce que R. Zeira a dit plus haut (§ 1) au nom de R. Juda: il est permis d’attiédir un objet en le tenant à une distance assez éloignée du feu pour pouvoir y maintenir la main (sans la brûler); plus près du feu (comme c’est ici pour le baigneur), c’est interdit – (159)Suit un long passage, traduit en (Maasserot 1, 6) fin..
Pnei Moshe non traduit
תני. בברייתא נותנין חמים לתוך צונן אבל איפכא לא כדברי ב''ש דקסברי תתאה גבר והחמין התחתונים מרתיחין את הצונן ובית הילל אומרים הכל מותר:
בד''א בכוס. שהוא כלי שני אבל באמבטי שהוא כלי ראשון אף לב''ה צונן לתוך החמין אסור:
ור''ש בן מנסיא מתיר. כצ''ל וכדקאמר בהדיא לקמיה:
אתיא דרב כר''ש בן מנסיא ור' יוחנן כר' יוחנן בן נורי. הך דרב ור' יוחנן לעיל בסוף ההלכה הוא דאיתמר גבי אנטיכי דרב קאמר אם היתה גרופה ופתוחה מותר אלמא דאף על פי שמתחממת היא מכתליה מותר וזה כסברת ר''ש בן מנסיא דמתיר אפילו בכלי ראשון בצונן לתוך החמין ולא חייש שיחממו מחמת החמין כמו דרב מתיר התם הואיל ופתוחה היא ואפי' היא עצמה חמה ודר' יוחנן דקאמר התם דטעמא דאין שותין ממנה ואע''פ שגרופה מפני שהיא מתחממת מכתליה ולא מהני לדידיה פתוחה אזלא שיטתיה כהך דר' יוחנן בן נורי בברייתא דלקמיה דקאמר ממלא וכו' לא כל כך קרוב בשביל שיחמו אלא דוקא במקום שתפיג צינתה בלבד וכך היא סברת ר' יוחנן דחיישי' מפני שהיא מתחממת מכתליה אע''פ שהיא גרופה ומחממת את המים שבתוכה בשבת:
יורד הוא אדם וכו' וחכמים אוסרים. ופריך יאות אמר ר''מ משום שאינו אלא כמפשיר המים הצוננין שעליו ומ''ט דרבנן דאסרי ומשני דיביא האי דינא כהאי דאמר ר''ז וכו' בריש פרקין שמותר להפשיר במקום שהיד שולטת ויכול הוא להושיט ידו ואסור להפשיר במקום שאין היד שולטת וכאן הואיל ויושב כנגד המדורה הויא כמו במקום שאין היד שולטת:
מפיו וכו' עד איכן. כלומר ואפי' הא דאמרי במקום שאין היד שולטת אסור לא הכל נקרא אין היד שולטת אלא עד איכן כדקאמר רבי יודה בן פזי וכו' עד שיהא נותן ידו לשם והיא נכוית ובפחות מכאן אפי' הוא חם הרבה נקרא היד שולטת:
מוּלְייָר הַגָּרוּף שׁוֹתִין הֵימֶינּוּ בְּשַּׁבָּת. 24b הָא אִם אֵינוּ גָרוּף לֹא. אָמַר רִבִּי שִׁייָן. מִפְּנֵי שֶׁהַגְּחָלִים נוֹגְעוֹת בְּגוּפוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. מִפְּנֵי שֶׁהָרוּחַ נִכְנֶסֶת בְּגוּפוֹ וְהַגְּחָלִים בּוֹעֲרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָשׂוּי פְרָקִים פְּרָקִים וְהוּא מִתְייָרֵא שֶׁמָּא נִתְאַכָּל דִּיבּוּקוֹ וְהוּא מוֹסִיף מַיִם.
Traduction
– ''Dans le Miliarium débarrassé du charbon, est-il dit, on peut boire le samedi''. Pourquoi est-ce interdit si le combustible n’est pas enlevé, et en quoi diffère-t-il du four où c’est permis? C’est qu’ici, répondit R. Shéïen, les charbons touchent au corps même du récipient, non dans le four. Selon R. Hanina, fils de R. Hillel, cela tient à ce que dans le miliarium le vent pénètre par les trous, et les charbons brûleraient si on ne les enlevait pas; selon R. Yossé b. R. Aboun, on est tenu d’enlever le combustible du miliarium, parce que celui-ci se compose de diverses parties soudées ensemble et qui, par le maintien du feu, pourraient se disloquer; il serait à craindre alors que, pour éviter la fusion du métal de jonction, on ajoute de l’eau.
Pnei Moshe non traduit
הא אם אינו גרוף לא. ומאי טעמא:
כגופו. ואם בא לשתות משאינו גרף כמבעיר הוא א''נ שחומו מרובה היא ומתחממים המים אף בשבת:
מפני שהרוח נכנסת בגופו. שהמקום שהגחלים בו הוא מלא נקבים מקום שיכנס בו הרוח וכשיכנס הרוח בשבת והוא אינו גרוף נמצא הגחלים בוערות בשבת ביותר:
מפני שהוא עשוי פרקים פרקים. כדרך שעושין לכלי כזה ומדבק פרקיו זה אל זה וחוששין אנו שמא יהיה מתיירא שיתאכל דיבוקו מחמת האש והוא מוסיף לתוך הבית קיבול מים בשבת ונמצא מבשל הוא:
אַנְטִיכִי אַף עַל פִּי שֶׁגְּרוּפָה אֵין שׁוֹתִין מִמֶּנָּה׃ רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אָחָא אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִתְחַמֶּמֶת מִכָּתְלֶיהָ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. אִם הָֽיְתָה גְרוּפָה וּפְתוּחָה מוּתָּר.
Traduction
De la marmite nommée Antikhi, est-il dit ensuite, il n’est pas permis de boire''. C’est que, disent R. Hanania, R. Yossé et R. Aha père, au nom de R. Yohanan, par suite de sa disposition (157)''Ce sont 2 cylindres concentriques; celui du milieu contient le feu; l'extérieur a l'eau.'', elle s’échauffe par les parois et cuit rapidement. Selon les rabbins de Césarée, ou R. Houna au nom de Rav, si le charbon a été enlevé et que ce soit ouvert (du haut ou d’en bas), il est permis d’en boire.
Pnei Moshe non traduit
מפני. שהאנטיכי היא מתחממת מכתליה הרבה מחמת שהיא מכוסה והגחלים בין השולים ומוספת חום בשבת ואע''פ שהיא גרופה:
אם היתה גרופה ופתוחה. ונמצא שכותליה מצטנין מותר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source